בעשור האחרון אנו רואים התפתחות ופריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית ברוב תחומי החיים ואחת מההתפתחויות הבולטות היא היכולת של הבינה המלאכותית לייצר תוכן שנראה ונשמע אמיתי אך למעשה מדובר בזיוף עמוק. הבינה המלאכותית יכולה באמצעות טכנולוגיה ליצור תמונות וסרטונים שנראים אמיתיים ולעיתים קשה מאוד עד בלתי אפשרי להבחין שהם מזוייפים. הגם שלבינה המלאכותית יש יתרונות רבים, ניצול הבינה המלאכותית לרעה יכול להביא איום ממשי על השיח הציבורי ועל אמון הציבור במידע. אין המדובר באיזה שהיא אמרה בעלמא אשר אין לה תימוכין בעולם האמיתי כי אם סכנה אמיתית. על רקע דברים אלה החלו מדינות שונות בעולם לבחון את האפשריות החוקיות להתמודד עם הסיכון אל מול חופש היצירתיות והאומנות. באירופה נחקק חוק הבינה המלאכותית (AI Act) ובארה"ב החלו מדינות שונות לבחון ולחוקק חוקים דומים. מדינת ישראל החלה להתמודד עם הסוגיה בהצעת חוק אשר מבקשת לקבוע כללים ברורים לשימוש בטכנולוגיה, להטיל חובות גילוי ולהגדיר סנקציות פליליות על שימוש פוגעני.  

הצעת החוק בנושא דייפ פייק    

הצעת החוק של ח"כ חוג'יראת שעלתה על שולחן הכנסת בהצעת חוק פרטית 6312/25 מבקשת לתקן את חוק העונשין ולהוסיף עבירה שעניינה "זיוף עמוק". למעשה מדובר בהמשך להצעת חוק שהועלתה בעבר על ידי ח"כ פורר אולם החקיקה בענינה לא נמשכה. הצעת החוק מעלה את הסוגיה של הרגולציה בנושא וזאת לאור האפשרות של הטכנולוגיה היום ליצירת תוכן דיגיטלי מזוייף באיכות גבוהה ובאופן המשמש לעיתים קרובות ככלי הונאה, לפגיעה בפרטיות, להפצת מידע כוזב ולחבל בהליכי בחירות.
התיקון המוצע מציע דרך להתמודד עם הסכנות החדשות הנובעות מהטכנולוגיה וזאת באמצעות קביעת עונשים פלילים חמורים בגין שימוש לרעה בזיוף עמוק וזאת בהתאם לפגיעה ולנזק הן התיאורטי פוטנציאלי והן בפועל.

מרכיבי הצעת החוק

חובת סימון וגילוי   

מרכיב מרכזי בהצעת החוק היא הדרישה שכל תוכן שנוצר באמצעות טכנולוגיה או נערך באמצעות בינה מלאכותית יציין בבירור כתוכן דיגיטלי סינטטי וזאת על מנת שהציבור יוכל להבין שמדובר בתוכן שאינו אותנטי ולבחון את התוכן בהתאם בעיניים ביקורתיות.

איסור שימוש פוגעני  

הצעת החוק כוללת הגדרה של "זיוף עמוק" וקובעת שכזה יחשב תוכן קולי או חזותי שנוצר או שונה באמצעות בינה מלאכותית או שונה באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית בכוונה להקשות על אדם מהישוב לזהות כי מדובר בזיוף. למעשה הצעת החוק נועדה לאסור שימוש לרעה בטכנולוגיה על מנת לפרסם זיוף עמוק במטרה לפגוע בשמו הטוב של אדם או במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או כזה המתמקד במניות במטרה להשפיל או לבזות, או לקבל דבר במרמה או להשפיע על תוצאות הבחירות.

אחריות משפטית

ההצעה מבקשת להטיל אחריות משפטית הן על מי שיוצר את התוכן והן על מי שמפיץ אותו תוך מדרג ענישה הנע בין שנתיים לעשר שנות מאסר.

האתגר שבאיזון בין הזכות לחופש ביטוי ובין הגנה על הציבור

אין ספק שיש אתגר גדול בנושא ההגבלה על חופש הביטוי שכן מצד אחד הטכנולוגיה מתפתחת ולא ראוי להגביל את היצירתיות ואת פיתוחה. מהצד השני, בעידן שבו המידע נע במהירות רבה והופך להיות ויראלי ובזמן קצר יכולים מיליוני אנשים להיחשף אליו, להשפיע על דעת הקהל ואף להניע אנשים לבצע מעשים, יש להגן על אמינות המידע ואמון הציבור במידע שנצרך. לצורך כך יש צורך במסגרת משפטית אשר מאפשר לשני האינטרסים הללו להתקיים זה לצד זה באופן חופשי מוגן ומספק.  

סיכום

הצעת החוק נועדה בסופו של יום להתמודד עם המציאות החדשה שבה הגבול בין האמת לבדיה מטשטש וגורמים שונים יכולים לנצל את האפשריות השונות אותם מציעה הטכנולוגיה למטרות פוגעניות. הצעת החוק אינה מסרסת את הטכנולוגיה ולא מבקשת לפגוע ביצירה ובחדשנות כי אם מטילה חובת גילוי והגבלה על שימוש פוגעני וזאת לצד סנקציות פליליות שבסופו של יום מגינות על הפרט, על החברה ועל הדמוקרטיה מפני שימוש לרעה. המשפט והחקיקה תמיד היו צעד אחד אחורה מהתפתחות הטכנולוגית ונראה כי הצעת החוק שהוגשה לשולחן הכנסת מהווה צעד חשוב והכרחי להגנה הן על הפרט והחברה אך גם על הדמוקרטיה והבטחון.