ערערים וערעורים
לשני הצדדים קיימת האפשרות שלא להסכים עם החלטת בית המשפט ולבקש מערכאה גבוהה יותר לבחון את סבירות ההחלטה ונכונותה.
קיימים שני הליכים שונים בעניין זה:
ערר
ערר הוא בקשה של מי מהצדדים לבחון את סבירות החלטת בית המשפט בנוגע להליכי מעצר ושחרור. באם ההחלטה התקבלה בשלום אזי ערכאת הערר הינה המחוזי באותו מחוז של בית המשפט שנתן את ההחלטה. באם ההחלטה הינה של בית המשפט המחוזי, הערר יוגש לבית המשפט העליון אשר ידון בערר בירושלים ללא קשר למקום מושבו של בית המשפט המחוזי.
ערכאת הערר אינה נסיון שני לטעון את אותם טענות שנטענו בערכאה הנמוכה אלה בקשה מבית המשפט לקבוע שההחלטה של בית המשפט קמא אינה נכונה ויש לבחון אותה בשנית בהתאם למה שהוצג על מנת לקבל החלטה שונה. גם הנאשם וגם המדינה יכולים לערור על החלטה של בית משפט קמא ואין אפשרות למנוע ממי מהצדדים את הזכות לבקש לבחון את ההחלטה על ידי ערכאה גבוהה יותר.
הערכאה שדנה בערר קונה את כל הסמכויות וביכולתה לקבל כל החלטה בין אם זאת לדחות את הערר ובין אם זאת לקבל את הערר ולהורות באופן שונה מהותית מהחלטת בית המשפט קמא שקיבל את ההחלטה הראשונה.
ערעור
לאחר סיום ההליך הפלילי בין אם בזיכוי הנאשם מחמת הספק, זיכוי מוחלט או בהרשעתו בדין וגזירת עונשו, קמה לשני הצדדים הזכות לערער על החלטת בית המשפט.
כמו בערר גם ערעור נידון על ידי ערכאה גבוהה יותר אולם בהרכב מורחב של שלושה שופטים אשר ידונו הטענות המועלות בערעור
- ערעור הנאשם בהליך הפלילי – לאחר שניתן גזר דין וככל וגזר הדין מגלה בעיתיות משפטית כלשהי או חומרה יתרה בעונש, באפשרות הנאשם להגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט בתוך 45 ימים כקבוע בחוק. במסגרת הערעור, יכול המערער לבקש מבית המשפט לבטל את פסק הדין ולזכותו מכל אשמה או לחלופין להקל בעונש שנגזר עליו.
את הערעור הפלילי יש להגיש בתוך 45 יום, ממתן פסק הדין, כל זמן שהערעור ניתן בזכות. אם מדובר בערעור ברשות, תוגש בקשת רשות ערעור פלילי (רע"פ) ואם תינתן הרשות לערער נימוקי הערעור יוגשו פרק זמן קצר לאחר מכן. - ערעור של המדינה – היה והתביעה (המדינה) חשה כי הנאשם זוכה מאשמה או שהעונש שהוטל עליו קל מדי לטעמה, היא רשאית להגיש ערעור פלילי. גם בערעור מצד המדינהיהיה עליה להגיש הודעת ערעור ונימוקים בתוך 45 ימים, במידה ולא תעשה כן, יהפוך פסק הדין לחלוט.
