הליכים משפטיים בדין פלילי
ההליך הפלילי מתחיל מרגע שנודע למשטרה על ביצוע עבירה או מרגע שהוגשה תלונה.
המשטרה תפתח בחקירה שמטרתה איסוף ראיות על מנת לנסות ולהגיע לחקר האמת.
הליכים לפני כתב אישום:
הלכי חקירה
הליכי חקירה מטרתם איסוף חומר ראיות בנוגע לתלונה שהוגשה או לעבירה שנודע על ביצועה למשטרת ישראל. במהלך החקירה, יאספו חוקרי המשטרה חומר הראיות ויבצעו פעולות חקירה שונות במטרה לגבש עמדה אודות העבירה. בשלב זה יתכן והמשטרה תבצע מעצרים של החשודים בביצוע העבירה וזאת על מנת למנוע שיבוש הלכי חקירה ו/או מסוכנות.
העברת התיק לתובע מוסמך לקבלת החלטה
עם סיום החקירה הפלילית, בין אם החשוד היה במעצר ובין אם לאו, התיק יועבר לתובע מוסמך על מנת שתתקבל החלטה בנוגע לתיק באם לסגור אותו ובאיזה עילה או שיוגש כתב אישום ולאיזה ערכאה.
הסמכות להחלטה מתחלקת בין התביעה המשטרתית לבין הפרקליטות בהתאם לסמכות הטבועה בחוק כאשר התיקים שבסמכות הפרקליטות באופן מובהק חמורים יותר.
תובע או פרקליט שיקבל את התיק יבחן את חומר הראיות בו ואת הסיכוי הסביר להרשעה כמו גם את האינטרס הציבורי בהגשת כתב אישום כנגד החשוד. באם העבירה הינה עבירת פשע ישלח לחשוד מכתב יידוע בו ירשם כי התיק הועבר לסמכות הרלוונטית ובהתאם לחוק קמה לחשוד הזכות לשימוע.
שימוע בהליך הפלילי
שימוע בהליך הפלילי הינו הליך שבו החשוד באמצעות עו"ד יכול לטעון טענות מדוע אין להגיש כתב אישום בעניינו הגם שקיימות ראיות, יש סיכוי סביר להרשעה ואינטרס ציבורי.
הליך השימוע הינו קריטי וחשוב שכן באמצעותו ניתן לנסות ולשכנע את הפרקליט שאין להגיש כתב אישום כנגד החשוד.
הליך השימוע תקף רק לחשודים המשוחררים ממעצר, בין אם הם במעצר בית ובין אם הם ללא תנאים כלל ואינו תקף למי שהוא עצור והוגש כתב אישום כנגדו עם בקשה למעצר עד תום הליכים.
בטרם יתקיים השימוע יוכל עורך הדין של החשוד לבקש לעיין בחומר החקירה המצוי בידי התביעה ועל התביעה להעביר את עיקר חומר הראיות לעו"ד על מנת שיוכל לטעון טענותיו בגין הראיות וזאת בהתאם להנחיית פרקליט המדינה.
בסיום השימוע ולאחר עיון בטענות השונות שנטענו שם, תתקבל החלטה באם להגיש כתב אישום או לסגור את תיק החקירה כנגד החשוד.
כתב אישום וניהול ההליך הפלילי
כתב אישום יוגש כנגד חשוד בעבירה, אם נמצא כי קיימות ראיות להוכחת אשמה, יש עניין לציבור, וקיים סיכוי סביר להרשעה. הגשת כתב האישום לנאשם תפתח את ההליך הפלילי כנגדו ומחשוד הוא יהפוך לנאשם.
כתב אישום יכול להיות מוגש עם או בלי בקשה למעצר החשוד או לקביעת תנאי שחרור.
- כתב אישום ללא בקשת מעצר – המדינה יכולה להגיש כתב אישום ללא בקשה למעצר או לשחרור נאשם בתנאים והנאשם יוזמן לבית המשפט למועד הקראת כתב האישום שלאחריו תיקבע תוכנית משפט סדורה.
- כתב אישום עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים – בעבירות חמורות בהם קיימת מסוכנות תוכל המדינה להגיש כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. הסיבות לבקשה הינן החשש לשיבוש הליכי משפט, מסוכנות לציבור, חשש להתחמקות ממשפט והעדר חלופה מתאימה.
באם יוגש כתב אישום עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, ההליך הפלילי מתחלק לשני חלקים מקבילים:- הליך המעצר – במסגרת הליך זה ימונה שופט אשר רואה את כלל חומר הראיות בתיק והוא אשר יקבע האם קיימות ראיות לכאורה, האם ישנה עילת מעצר והאם ישנה חלופה אשר תאיין את המסוכנות ותאפשר שחרור לחלופת מעצר. בהליך זה השופט יכול להיעזר במסגרת שירות המבחן על מנת שיסייע בבחינה של חלופת מעצר והאם ניתן לתת אמון בנאשם ולשחרר אותו לחלופת מעצר.
- התיק העקרי – במסגרת הליך זה ימונה שופט אשר ידון בתיק בהתאם לראיות אשר יובאו בפניו באמצעות עדים. השופט אינו רואה דבר למעט כתב האישום ובהתאם להתקדמות ההליך הפלילי הוא ייחשף לחומר הראיות אשר יוגש באמצעות העדים של התביעה, כפי שמופיעים בכתב האישום. בסיום עדויות העדים ולאחר שהנאשם יעיד להגנתו ויביא עדים שיוכחו כי האמור בכתב האישום אינו נכון, יקבע בית המשפט בהכרעת הדין האם הוא מזכה את הנאשם מכל עבירה או מרשיע אותו באמור בכתב האישום. באם החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם יטענו הצדדים טיעוניהם לעונש שלאחריהם יחליט בית המשפט אודות עונשו של הנאשם.
מגוון העונשים הינו מגוון החל מענישה ללא הרשעה ושרות למען הציבור (של"צ) ועד מאסרים לתקופות שונות בהתאם לקבוע בחוק.
